Перейти к содержанию
Нити Памяти

מוזיאון דיגיטלי

חוטי זיכרון

יהודי ההרים — ג'והורים — חיו בקווקז מאות שנים, וכיום הם חיים בכל העולם: בדרבנט ובקובה, בישראל, ברוסיה ובארצות הברית. המוזיאון הזה שומר את ההיסטוריה, השפה, המנהגים והזיכרון המשפחתי שלהם.

מי הם

עם של הקווקז

יהודי ההרים מכנים את עצמם ג'והורים, ואת שפתם ג'והורי — שפה איראנית מהקבוצה הדרום־מערבית שדוברה במשך מאות שנים בכפרי דאגסטן וצפון אזרבייג'ן. במשך מאה אחת בלבד נכתבה השפה באותיות עבריות, אחר כך לטיניות, ולבסוף בקירילית — מעט שפות החליפו כתב כל כך הרבה פעמים.

בין ההרים לים הכספי

הקהילה דיברה עם שכניה בטטית, אזרית, קומיקית ורוסית — ובבית שמרה על ג'והורי.

מלאכות ומסחר

אריגת שטיחים, צורפות, סנדלרות ומסחר היו הבסיס של חיי היום־יום בעיירות ההרריות.

בסכנת הכחדה

אונסק"ו מגדירה את ג'והורי שפה בסכנת הכחדה. כל הקלטה וכל סיפור שנכתב הם הצלה של ממש.

ציר זמן

היסטוריה בתאריכים

  1. קדם

    לפי המסורת שבעל פה, אבותיהם של יהודי ההרים הגיעו לקאווקז מפרס והתיישבו בכפרי דאגסטן ושירוואן.

  2. ימי הביניים

    הקהילות חיו בין עמי ההרים, דיברו ג'והורי ושמרו על מצוות ישראל ומלאכות: אריגת שטיחים, צורפות ומסחר.

  3. 1742

    נוסדה קרסניה סלובודה (Qırmızı Qəsəbə) מעבר לנהר מול קובה — המרכז המרכזי של חיי היהודים באזרבייג'ן.

  4. 1888

    יצא לאור ספרו של איליה אניסימוב «יהודי ההרים של הקווקז» — המחקר האתנוגרפי השיטתי הראשון על הקהילה.

  5. תחילת המאה ה-20

    נפתחו בתי ספר, יצאו לאור ספרים ועיתונים בג'והורי, ופעלו להקות תיאטרון יהודיות-הרריות בשפה המקומית.

  6. שנות ה-90

    לאחר התפרקות ברית המועצות רוב המשפחות עלו לישראל ולמדינות נוספות — הכפרים התרוקנו.

  7. היום

    ג'והורי נחשבת שפה בסכנת הכחדה. מוזיאונים, קרנות קהילתיות ומיזמים כמו זה אוספים את מה שעוד אפשר להקליט ולשמור.

שפה

כמה מילים בג'והורי

הכתיב כאן הוא תעתיק קירילי מקוצר, כפי שנהוג לכתוב את השפה היום.

  • жугьур

    יהודי הרים — השם העצמי

  • джуури

    שפת ג'והורי

  • ватан

    מולדת

  • дил

    לב

  • нон

    לחם

  • хинкал

    חינקאל — המאכל המרכזי

  • Шаббат

    שבת

מנהגים

איך חיה המשפחה

חתונה

השידוך נעשה בין המשפחות, הכלה כוסתה בצעיף, והחגיגה נמשכה ימים — עם שירים בג'והורי, נדוניה של שטיחים וכסף ומאכלים שהכנתם ארכה יום שלם.

הכנסת אורחים

אורח נכנס לחצר בברכת «Хуш омори!» — ברוך הבא. לסרב ללחם ולמלח לא היה אפשרי: זו הייתה סירוב לבית עצמו.

מטבח

חינקאל — כיסונים עבים במרק עם רוטב שום — הוא המאכל המרכזי. בחגים הוגשו גם בוזבאש, צ'ודו, דולמה ופלוב מתוק.

שבת

השבת נשמרה בקפדנות: נרות בערב שישי, שולחן ערוך מראש, ומנוחה מוחלטת עד צאת הכוכבים.

שמות משפחה

רוב שמות המשפחה נולדו משם האב או הסב, ממלאכה או מהכפר שממנו באה המשפחה.

זיכרון המתים

על המצבות חקוקים השם ושם האב, לעיתים באותיות עבריות; ביקור בבית העלמין לפני החגים נשאר חובה משפחתית.

בתוך המוזיאון

כל המדורים

תוכן המדורים עצמם כתוב ברוסית; כאן מפורטים השערים בעברית כדי להתמצא.

היסטוריה

מאגדות קדומות על ההגירה ועד קרסניה סלובודה, המחקר של 1888 וההגירה הגדולה של שנות ה-90.

לפתוח ←

שפת ג'והורי

שפה איראנית בקווקז, שלוש תמורות כתב במאה אחת, מילון ותרגול מילים.

לפתוח ←

מנהגים ותרבות

חתונות, סמלים, שירה — והפתגמים שחיברו בין המשפחות.

לפתוח ←

לבוש ותכשיטים

צ'רקסקה, קטיפה ורקמת זהב, חגורות כסף, חמסה ושטיחים.

לפתוח ←

מטבח

חינקאל, בוזבאש, צ'ודו ופלוב מתוק — מתכונים שלב אחר שלב.

לפתוח ←

חגים

שנים־עשר חגים, התאריך העברי של היום וזמני הדלקת נרות לפי עיר.

לפתוח ←

אנשים ונדבנים

שומרי הזיכרון, שמות מפורסמים ומקור שמות המשפחה.

לפתוח ←

השמות שלנו

מה משמעות השמות ואיך הם נשמעים בג'והורי.

לפתוח ←

מפת ההתיישבות

מדרבנט וקובה ועד חיפה, מוסקבה וניו יורק.

לפתוח ←

זיכרון ומשפחה

סיפורי הזקנים, קיר הזיכרון, עץ המשפחה והקלטת קולות.

לפתוח ←

ארכיון ותצלומים

28 תצלומים אמיתיים מארכיונים פתוחים, עם ייחוס, וספרייה.

לפתוח ←

משחקים

חידות, פתגמים, אנגרמות, תפזורת ומשחק אמת או שקר.

לפתוח ←

מילון — 2,280 מילים

מילון ג’והורי–רוסי: חיפוש לפי מילה או לפי אות.

לפתוח ←

איך קוראים ג’והורי

כתב עברי, לטיני וקירילי והסימנים המיוחדים של השפה.

לפתוח ←

ספריית המוזיאון

21 ספרים: מילונים, ספרי לימוד, המונוגרפיה על ההיסטוריה, שירה וזיכרונות.

לפתוח ←

חוכמת העם

64 פתגמים בג’והורי עם תרגום.

לפתוח ←

בית העלמין של קובה

1,194 מצבות בשנים 1806–2024 וקטלוג Matzevalog.

לפתוח ←

מאכלי ספר המתכונים

21 מאכלים מהמטבח הג’והורי עם המצרכים.

לפתוח ←

לילדים

חמישה משחקים: זוגות מילים, ספירה, הרכבת מנה, ניחוש מילה וצביעת שטיח.

לפתוח ←

מחברים וחוקרים

המילונאים, המשוררים וההיסטוריונים שמאחורי הספרים.

לפתוח ←

לתעד זיכרון

שאלון של 30 שאלות להקלטת סיפור של בן הדור המבוגר.

לפתוח ←

עזרו לשמור את הזיכרון

שלחו תמונות משפחתיות, מסמכים או סיפור — בכל שפה. אנחנו מתרגמים ושומרים אותם לדורות הבאים. אם יש לכם הקלטה ישנה של שיר, תפילה או קול של סבא וסבתא — זה הדבר היקר ביותר שאפשר לתת.

התצלומים נלקחו מארכיונים פתוחים (Wikimedia Commons) ומיוחסים לכל תמונה. תרגומי השירה והשירים הם עיבודים של המוזיאון על פי המסורת שבעל פה.

חוטי זיכרון — מוזיאון דיגיטלי של יהודי ההרים | Нити Памяти